זה היה אחד מאותם ימי חמסין שבהם האוויר בחוץ מרגיש כמו תנור פתוח, והרחובות בתל אביב ריקים כי כולם מתחבאים במזגנים. אני חזרתי מפגישה בבאר שבע מוקדם מהצפוי – הלקוח ביטל ברגע האחרון, אז נסעתי חזרה צפונה, האוטו חם כמו גיהנום למרות המזגן על מקסימום. הגעתי לדירה שלי בצהריים, הגוף דביק מזיעה, הכתפיים תפוסות מהנהיגה הארוכה, והראש – סתם ריק אבל לא במובן טוב. זרקתי את המפתחות על השולחן, פתחתי מקרר, שתיתי מים קרים מהברז, והתיישבתי על הספה עם הטלפון. גללתי קצת, נכנסתי לאחד האתרים האלה של עיסוי אירוטי – אתה יודע, אלה עם ההבטחות על "מסאז' מקצועי עם סוף מפנק" והתמונות החצי מטושטשות. ראיתי מודעה על מקום במרכז, "מטפלת צעירה וחייכנית, אווירה קלילה, הכל כלול". משהו בחיוך שלה בתמונה נראה מוגזם, אבל היום הזה, החום הזה, גרם לי ללחוץ ושלוח הודעה. תשובה הגיעה מהר: "זמינה עכשיו, בוא".
נסעתי לשם, התנועה דלילה כי כולם בבית, חניתי ליד הבניין הישן ברחוב צדדי ליד שינקין. עליתי במדרגות – אין מעלית, כמובן – והזיעה חזרה מיד. דפקתי על הדלת, היא פתחה עם חיוך ענקי, גדול מדי ליום כזה. בחורה נמוכה, אסייתית, שיער שחור אסוף בקוקו, לבושה בטוניקה ורודה קצרה, רגליים חלקות. "הייי! ברוכים הבאים!" היא אמרה בקול גבוה, כאילו אני לקוח ראשון ביום וזה הבונוס שלה. חייכתי חזרה, אבל בפנים חשבתי – וואו, יותר מדי אנרגיה לחום הזה. נכנסתי, החדר היה קריר מאוד – מזגן עבד חזק מדי, רועש כמו מטוס, האוויר קפוא על העור הדביק שלי. החדר עצמו היה פשוט: מיטת מסאז' נמוכה עם סדינים לבנים, שולחן קטן עם שמנים, מראה גדולה על הקיר, ומוזיקה קלילה ברקע – איזה צלילי גיטרה הוואיים או משהו, כאילו אנחנו בחוף בהוואי ולא בתל אביב בחמסין.
שילמתי מראש, מחיר סטנדרטי לשעה עם הכל, היא חייכה עוד יותר, "תתקלח ותשכב, אני מכינה הכל!" אמרה וקפצה קצת כמו ילדה. נכנסתי למקלחון הזעיר, מים קרים בהתחלה כי המזגן קירר הכל, אחר כך חמים. יצאתי עם מגבת, שכבתי על הבטן, הראש בתוך החור. המזגן נשב ישר על הגב, צמרמורת קלה, אבל נעים אחרי החום בחוץ. היא נכנסה, שפכה שמן חם – חם מדי בהתחלה – על הגב שלי, והתחילה. ידיים קטנות אבל חזקות, לחץ על הכתפיים, "כאן תפוס, נכון?" היא אמרה וצחקה, חיוך ששמעתי בקול לפני שראיתי. כן, תפוס, מהנהיגה, מהחום, מהחיים. היא עבדה לאט, עיגולים גדולים, יורדת לגב התחתון, אצבעות נכנסות לשרירים. החיוכים שלה לא הפסיקו – כל מגע קטן, כל לחץ, היא הוסיפה "טוב?" או "ככה?" עם קול עליז מדי.
המגע היה טוב, אל תבינו לא נכון – ידיים מיומנות, שמן חלק, היא ידעה איפה ללחוץ. ירדה לרגליים, לוחצת על השוקיים, עולה לפנים הירכיים. כאן זה התחיל להיות אירוטי, כמו תמיד. אצבעות גולשות גבוה יותר, נוגעות קלות בקצה התחת, עיגולים איטיים. המזגן קירר את העור, השמן חימם מלמטה, תערובת מוזרה. היא צחקה קלות כשהרגישה אותי מתחיל להתקשות מתחת למגבת, "אהה, מרגיש טוב!" אמרה בקול שמח מדי. ביקשה להפוך, עזרה לי, חיוך ענקי על הפנים. עכשיו על הגב, מגבת על האגן, אבל כבר בולט. שפכה שמן על החזה, ליטפה לאט, עיגולים סביב הפטמות, ידיים יורדות לבטן. החיוך שלה לא ירד – כאילו זה לא מפגש אירוטי, אלא מסיבת יום הולדת.
המזגן רעש חזק, האוויר קר על העור החם, והיא המשיכה לחייך, לדבר קצת – "חם בחוץ, נכון? כאן קריר ומפנק!" וצוחקת. זה היה קליל מדי, לא רציני. בדרך כלל במקומות כאלה האווירה עמומה יותר, שקטה, מתח שבונה. כאן – חיוכים, צחוקים, מזגן רועש, מוזיקה עליזה. היא הסיטה את המגבת, חייכה עוד יותר, "וואו, גדול!" אמרה וצחקה, כאילו זה בדיחה. יד אחת אוחזת, זזה לאט, השנייה מלטפת את הבטן. המגע היה נעים, חלק, אבל התחושה – מוזרה. כאילו אנחנו לא בסצנה אינטימית, אלא ביום קיץ כיפי, חברים שמשחקים. היא שיחקה עם הקצב, עצרה, ליטפה את הביצים, חייכה למעלה, "טוב ככה?" כן, טוב, אבל החיוך הזה, האנרגיה הזאת, הפכו את זה לקליל מדי.
המשיכה עם הידיים, אחר כך ירדה עם הפה – חם, רטוב, לשון משחקת, אבל כל הזמן חיוך, קולות קטנים של "מממ" עליזים. המזגן קירר את הרגליים, השמן חימם, הגוף שלי מגיב חזק, אבל הראש – מבולבל. זה לא היה עמוק, לא אינטנסיבי – סתם כיף קיצי, הרבה מגע, מעט רצינות. גמרתי די מהר, היא ניגבה עם מגבת, חייכה ענקי, "וואו, הרבה!" וצחקה שוב. שכבנו שם קצת, היא ליטפה את הרגל, עדיין מחייכת, סיפרה משהו על היום החם בחוץ. המזגן המשיך לרעוש, האוויר קר מדי עכשיו, צמרמורת קלה.
קמתי, התקלחתי שוב, היא חיבקה אותי בדלת עם חיוך אחרון, "תבוא שוב, כיף איתך!" יצאתי לרחוב, החום הכה בי כמו קיר, הזיעה חזרה מיד. נסעתי הביתה, חושב על זה – עיסוי אירוטי ביום חמסין, עם חיוכים מוגזמים, מזגן חזק מדי, והכל מרגיש כמו יום קיץ קליל ולא סצנה אינטימית. הרבה מגע טוב, אבל התחושה המוזרה נשארה – כאילו זה לא היה רציני, סתם הפסקה כיפית בחום. לא רע, אפילו נעים, אבל מוזר.
